ראש הממשלה התפאר השבוע שישראל דורגה במקום הראשון במדד המדינות הבטוחות מקורונה. לא ברורה מהימנות המקור עליו הסתמך, אך נכון לבחון את מצבנו באמצעות המדדים המקובלים, הלוקחים בחשבון את גודלה היחסי של המדינה. אם נבחן זאת ביחס למליון תושבים, מצבנו רחוק מלהיות מזהיר. 

פרסום זה לא בא לבחון האם המדיניות הממשלתית נכונה – אלא לבחון כיצד ישראל הצליחה להתמודד עם הקורונה בהשוואה למדינות אחרות, באמצעות נתונים שעיבד עדן דרוקמן רפאלי, ואשר נאספו על ידו כבר מחודש ינואר. הנתונים מאפשרים להבין כיצד הצלחנו להתמודד עם המגפה ביחס לעולם, ביחס ל-34 מדינות ה-OECD, שלהן מעל מליון תושבים.

‍

כל הצגת נתונים מעלה מחלוקות וטענות על אופן הצגתם ומשמעותם. השתדלנו להציג את הדברים מזוויות שונות. אנו מאמינים כי צירוף הנתונים יחד מייצר תמונה רחבה דיה להשוואה.

נדבקים למיליון: כמו אנגליה, גרוע מחוביי שבסין

נכון ל-16 באפריל בצהריים, בישראל 12,591 נדבקים (מאומתים), שהם 1,455 נדבקים למיליון. ישנן 144 מדינות בעולם (ביניהן 21 מדינות OECD), עם מעל למליון תושבים, שמצבן טוב משלנו. למעשה, בשלב הנוכחי בישראל, סך הנדבקים למיליון (בין שהבריאו ובין שנפטרו) חצה את מספר הנדבקים למיליון בשיא ההתפרצות במחוז חוביי, בו פרצה המגיפה בסין. שם מספר הנדבקים הכולל משיא ההתפרצות ועד היום עמד על 1,149 נדבקים למליון, נתון נמוך משמעותית מזה של ישראל. 

היקף ההדבקה בישראל ביחס למיליון תושבים זהה להיקף באנגליה, דבר המציב את שתי המדינות במקום ה-22 ו-23 ב-OECD מבחינת מידת הצלחתן להתמודד עם הקורונה. לשם השוואה, גם מצבה היחסי של איראן, עם 929 נדבקים למליון, טוב יותר מזה שבישראל. יובהר כי מספר הנדבקים, משקף רק את מספר הנדבקים המאומתים ולא את מספר הנדבקים האמיתי, ולכן רגיש מאוד למדיניות הבדיקות (כמות ומתכונת). מדד זה לבדו נחשב ככלי פחות מהימן להשוואה, ויעיל רק כאשר מצרפים אליו נתונים נוספים.

נשאים פעילים למיליון: אנחנו בשליש התחתון

מספר הנדבקים משקף את היקף התפרצות המחלה בכל מדינה, והוא כולל את כלל החולים, בין שהבריאו ובין שנפטרו. לכן, בניגוד למספר הנדבקים, מספר הנשאים הפעילים הוא הנתון החשוב ביותר כאשר בוחנים את פוטנציאל ההדבקה. המספר משקף את מספר הנשאים (הידועים) של הנגיף בזמן נתון, לאחר הפחתה של מחלימים ומתים, שאינם יכולים להדביק עוד.

בישראל נכון ל-16 באפריל 9,827 נשאים פעילים, שהם 1,135 נשאים לכל מיליון תושבים. כאן דירוג ישראל ביחס למידת הצלחתה להתמודד עם הקורונה נמוך: היא יורדת למקום ה-24 מבין 34 מדינות ה-OECD. בהשוואה למדינות המפותחות, ישראל נמצאת בשליש התחתון של מדינות ה-OECD מבחינת הצלחתה לעצור את ההתפרצות. בהשוואה בחנו את המדינות בהן מעל מיליון תושבים.

ביחס לעולם כולו, מצבן של 145 מדינות טוב יותר מזה של ישראל מבחינת היקף הנשאים הפעילים כיום. גם כאן, מדובר בנתון הרגיש למדיניות הבדיקות, ולכן יש לצרף לו נתונים נוספים כדי שיהא מהימן.

חולים קשה למיליון: ישראל לצד אנגליה וטורקיה

המדד הבוחן את שיעור החולים קשה ואנוש רגיש פחות למדיניות הבדיקות ומספרן, ולכן נחשב למהימן יחסית. מנגד, המדד אינו משקף תחלואה עדכנית, אלא כזו שהחלה לפני כשבוע-שבועיים (הזמן שחולף מהדבקה ועד התדרדרות), ואינו כולל כמובן חולים שנפטרו או הבריאו. המדד מושפע מיכולתן של מערכות הבריאות לעמוד בעומס.

בישראל 174 חולים במצב קשה ואנוש, שהן 20 חולים למליון, כמעט כמו באנגליה (23) ובטורקיה (22) בנקודת הזמן הנוכחית. מבחינת הצלחתה להתמודד עם הקורונה, ישראל נמצאת במקום ה-19 מתוך 34 מדינות ה-OECD עם מעל מליון תושבים. המשמעות: 18 מדינות במצב טוב מאיתנו בנקודת זמן זו, ו-15 מדינות במצב גרוע מאיתנו. מצבה של יוון לשם השוואה טוב בהרבה (7 חולים קשה למליון), כמו גם הונגריה (6), פולין (4) וסלובקיה (1). מדד זה של החולים הקשים יכול לשמש כדי להבין את היקף העומסים על מערכת הבריאות.

מתים למיליון: אנחנו בחצי הטוב של הטבלה

שיעורי ההחלמה והתמותה מעניקים לנו אומדן לא רק על חומרת המגיפה, אלא גם על הגיל הממוצע באוכלוסייה, היכולת לבודד את האוכלוסיות הנמצאות בסיכון ויכולת ההתמודדות של מערכת הבריאות. במספר המתים למיליון מצבה של ישראל טוב, והיא מטפסת למקום ה-14 מבין 34 מדינות ה-OECD מבחינת מידת הצלחתה להתמודד את הקורונה. ועדיין, 13 מדינות מתפתחות נמצאות במצב טוב מאיתנו, ובהשוואה לעולם, מצבן של 131 טוב משלנו.

אם נעמיק בנתונים, נמצא שהתמונה מורכבת יותר: אחוז התמונה בישראל עומד על 1.1%, לכאורה מדובר באחוז נמוך ביחס לאחוז התמותה העולמי, העומד על 6.5%. במדינות רבות באירופה (ספרד, איטליה, צרפת, אנגליה, בלגיה, הולנד ושוודיה) שיעור התמותה גבוה מ-10%. ברם, יש בנתונים אלו מצג שווא, שכן מצבה האמיתי של ישראל יוודע רק בתום המשבר.

במגיפה בשלבי התפרצות, יש משמעות רבה למושג התיקים הסגורים/פתוחים. חישוב אחוזי התמותה עדיין אינו סופי מאחר ומרבית הנדבקים עדיין לא סווגו בין "החלמה" או "מוות". הם ואנחנו ממתינים לראות כיצד תתפתח אצלם המחלה. כאן ישראל נמצאת במצב חריג יחסית: בישראל 78% מהתיקים פתוחים, בניגוד למשל לגרמניה בה רק 40% מהתיקים פתוחים, ספרד (51%), וקוריאה הדרומית (27%).

השורה התחתונה?

המספרים שמציפים אותנו מכל עבר מספקים תמונת מצב עדכנית על קצב התפשטות המחלה ותוצאותיה. יחד עם זאת, בחירת הנתונים שיוצגו, אופן הצגתם, והפרשנות המוענקת להם עשויות להציג פנים רבות של המציאות. ישראל אכן הציגה שיפור בחלק מהמדדים בשבועות האחרונים, אולם באחרים, לא פחות חשובים, המצב לא השתפר, ואף הוחמר. מבחינה יחסית, איננו בשליש "הטוב" של הטבלה ב-OECD, וודאי שלא המדינה הבטוחה ביותר בעולם.

נתונים הם אמצעי קריטי להבנת עוצמת האיום, לתכנון תרחישים עתידיים ולעיצוב המדיניות. ניתן להיעזר בהם גם כדי להצדיק (ציבורית) צעדים קשים שמוטלים על הציבור. ואולם, כדי להבין מה עובד ומה לא, עלינו להתבסס על נתונים נכונים ומלאים, ולהסביר מה מקורם. טוב היה אילו הממשלה היתה מפרסמת את המידע שבו היא נעזרת במלואו.