רגע לפני טקס הדלקת המשואות השנתי, יש סיבה טובה לאופטימיות זהירה ואף לגאווה: מנתוני השבוע האחרון, ישראל הצליחה להתמודד עם הקורונה בצורה טובה מאוד ביחס ליתר המדינות המפותחות. אנחנו אמנם עדיין בחצי התחתון של הטבלה מבחינת מספר הנדבקים והנשאים (יש 21 מדינות שמצבו טוב משלנו), אך מספר הנשאים הפעילים בישראל יורד בקצב מהיר ושיעור המתים מהנדבקים נמוך מאוד.

לא נעסוק בפרסום זה בצעדי המדיניות השונים, אלא בעיקר נראה את הדרך שעשינו, באמצעות הנתונים שעיבד עדן דרוקמן רפאלי. בדומה לפרסום הקודם שלנו, גם כאן חשוב להדגיש כי כל דרך שבה יוצגו הנתונים צפויה להעלות מחלוקות וטענות על אופן הצגתם ומשמעותם. השתדלנו להציג את הדברים מזוויות שונות. אנו מאמינים כי צירוף הנתונים יחד מייצר תמונה רחבה דיה להשוואה.

אנחנו במקום ה-4 בקצב ההחלמה מהקורונה

מספר הנשאים הפעילים מאפשר להבין עד כמה היקף ההדבקה חמור בנקודת הזמן הנוכחית. הוא כולל את מספר הנדבקים המאומתים, בהפחתה של מספר המחלימים והמתים. בישראל נכון ל-27 באפריל יש 8,151 נשאים פעילים, שהם 942 נשאים לכל מיליון תושבים. אף כי הדבר מציב אותנו בחלק התחתון של הטבלה (מקום 22 מתוך 34 מדינות), הרי שבחינת מצבנו בשבוע האחרון מראה דבר חשוב: אנחנו במקום ה-4 ב-OECD בהורדת מספר הנשאים הפעילים של הקורונה. 

שכן, מספר הנשאים הפעילים בישראל ירד בשבוע האחרון ל-1,336 אנשים למליון (מספר המחלימים גדול ממספר הנדבקים החדשים). הדבר מהווה ירידה של 154 נשאים למליון בשבוע, וממקם אותנו במקום ה-4 מבין המדינות המפותחות מבחינת הירידה במספר הנשאים למליון. רק 3 מדינות הצליחו להפחית את מספר הנשאים למליון בצורה טובה יותר: אירלנד, ספרד ושוויץ. 

חשוב לציין שמדד הנשאים הפעילים תלוי במדיניות הבדיקות ובמדיניות הגדרת המחלימים, שמשתנה בין המדינות. כמו-כן יש לציין שאנגליה והולנד לא סיפקו מידע על היקף המחלימים בהן מעל שבוע ימים, והדבר עלול להשפיע על הדירוג הכללי (אך כנראה לא על מקומה של ישראל ברשימה).

ביפן ובסינגפור מספר הנשאים ממשיך לעלות

באופן יחסי להיקף הנשאים, מספר הנשאים בישראל ירד בהשוואה לשבוע שעבר ב-14%. לשם השוואה באיטליה הייתה ירידה של 2% בלבד, בארה"ב עלייה של 21%, ובשוודיה עלייה של 24%. לעומתן, באוסטריה, אירלנד וניו-זילנד שיעור הירידה גבוה מ- 30%, ובאוסטרליה הוא עומד על 54%. ישראל מדורגת במקום ה-10 בשיעור הירידה של מספר הנשאים בשבוע האחרון בהשוואה לשבוע שעבר.

המידע על מגמות במספר הנשאים יכול להאיר לנו זווית חשובה שלרוב נעדרת מהשיח, ואולי לרמז לנו האם המגפה בנסיגה. כדי להשיב לשאלה זו בחנו את המגמות והשינויים במספר הנשאים הפעילים במדינות ה-OECD. הבחינה מגלה שלמעט סטיות לא מהותיות, בכל המדינות המפותחות, העליה במספר הנשאים היתה עליה עקבית (למעט סטיה חד פעמית של ירידות ליום אחד. היוצאות מן הכלל הן ליטא ולטביה, שם נצפו ירידות של שלושה ימים רצופים ולאחריהן עליות) - עד לנקודת השיא של המגפה. מרגע ההגעה לנקודת השיא, החלה ירידה עקבית במספר הנשאים, ללא עליות (למעט עליה חד פעמית שנמשכה יום אחד).

כך למשל, ביפן ובסינגפור מדד הנשאים הפעילים עדיין עולה. בישראל (כמו בגרמניה, דרום קוריאה, שוויץ, אוסטרליה ומדינות נוספות), ניתן להבחין בירידה מתונה החל מה- 15 באפריל. בשלב זה קשה להסיק מסקנות חד משמעיות, אך הניסיון מהמדינות האחרות מרמז על כך שמדובר בנתון מעודד. בשונה מהמדדים האחרים, המדד הבוחן את המגמות במספר הנשאים נשאר יציב יחסית. 

אנחנו במקום ה-4 בעולם במספר הבדיקות למיליון

נכון ליום 27 באפריל, 0.18% מהתושבים במדינות ה-OECD הם נשאי קורונה, ובישראל - 0.17%. מאחר ולרבים מהחולים אין תסמינים, קשה לאמוד את ההיקף המדויק של מספר הנשאים. מדיניות בדיקות מרחיבה צפויה לאתר גם את חסרי התסמינים, ולצמצם את התפשטות הנגיף. 

בישראל בוצעו עד היום 302,691 בדיקות, שהם 34,971 בדיקות למיליון תושבים, דבר המציב אותה במקום ה-4 ביחס למדינות המפותחות (מעלינו רק ליטא, אסטוניה ופורטוגל), ובמקום ה-7 ביחס ל-131 מדינות בעולם שמעבירות דיווחים על מספר הבדיקות.

בבחינת היקף הבדיקות שבוצעו בשבוע האחרון נראה כי ישראל מאבדת מעט את מעמדה אך עדיין ממוקמת גבוה. השבוע ישראל ביצעה 62,388 בדיקות, שהן 7,208 בדיקות למיליון תושבים, דבר המעמיד אותה במקום ה-7 ביחס למדינות המפותחות, ובמקום ה-11 ביחס לכל העולם. 

ראוי להדגיש, בעיקר על רקע הטעות בבדיקת הקשישים בדרום, שהיקף הבדיקות המתבצעות הוא חשוב, אך אסור שהדבר יבוא על חשבון אמינותן.

מספר הנדבקים למיליון: ישראל עדיין בחצי התחתון של הטבלה

ומכאן - לחדשות הפחות מעודדות, על היקף התפרצות הקורונה בישראל עד כה. נכון ל-27 באפריל בערב, בישראל 15,555 נדבקים (מאומתים), שהם 1,797 נדבקים למיליון. בניגוד למספר הנשאים הפעילים, מספר הנדבקים משקף את כלל האנשים שחלו בקורונה, כולל אלה שהחלימו או נפטרו. במדד זה, מצבן של 21 מדינות מפותחות טוב משלנו ו-12 מדינות מפותחות במצב קשה משלנו. מצבה של שבדיה, שמדורגת מתחתינו, כמעט זהה למצב בישראל, וזאת על אף מיעוט הצעדים שנקטה הממשלה בשוודיה לבידוד חברתי.  

כשבוחנים את נתוני השבוע האחרון, בישראל נדבקו השבוע 1,842 אנשים, שהם 213 נדבקים למיליון. מבחינת היקף ההדבקה השבועית מצבה של ישראל הורע קלות, והיא יורדת למקום ה-23 מבין 34 המדינות המפותחות. 

מספר הנדבקים אינו נותן לנו אומדן על היקף סיכון ההדבקה במדינה, ויותר מהכל הוא מושפע משמעותית ממדיניות הבדיקות והיקפן. אמנם לפי מדד הנדבקים ישראל נמצאת בחצי התחתון של רשימת המדינות המפותחות, אך בישראל בודקים יותר – ולכן המיקום היחסי עלול להטעות. 

מספר החולים קשה למיליון: מקום טוב באמצע

אחד המדדים היחידים שאינו מושפע ישירות ממדיניות הבדיקות והגדרת המחלימים, הוא מספר החולים קשה. כדי להגיע לתמונה מדויקת יותר, הוספנו למדד הפעם את מספר המתים בשבוע האחרון (שהיו בשבוע האחרון במצב קשה). יצוין כי מדד זה אינו משקף תחלואה עדכנית, אלא כזו שהחלה לפני כשבוע או יותר. 

בישראל 96 חולים במצב קשה ואנוש, ו-27 מתו בשבוע האחרון (כלומר  123 סה"כ), המהווים 14 חולים קשה למליון. מבחינת מספר החולים קשה, ישראל נמצאת במקום ה-15 מתוך 34 המדינות המפותחות. המשמעות: 14 מדינות במצב טוב מאיתנו בנקודת זמן זו, ו-19 במצב קשה מאיתנו. לשם השוואה, מצבן של יוון (6 למליון), פולין (9 למליון) וסלובקיה (  2 למליון) טוב משלנו.

ביחס למספר המתים, נכון ל-27/4, בישראל 204 מתים, שהם 24 מתים למיליון. במדד זה ישראל מדורגת במקום ה-13 מבין 34 מדינות. העמקה בנתונים מציגה תמונה מורכבת יותר: בעוד היקף ההדבקה בישראל גבוה יחסית, הרי שאחוז התמותה עומד על 1.3%. מדובר באחוז נמוך ביחס לאחוז התמותה העולמי, העומד על 6.9%, ובקרב המדינות המפותחות, העומד על 7.8%. במדינות רבות באירופה (ספרד, איטליה, צרפת, אנגליה, בלגיה, הולנד, שוודיה והונגריה) שיעור התמותה גבוה מ-10%.  

השורה התחתונה: יש מה להתעודד, אך אסור להיות שאננים

יש לקוות שהמדדים והמגמות שנצפו בסקירה זו ימשיכו להשתנות באותו הכיוון, ושנשכיל, הן ברמת ההנהגה והן ברמת הציבור, להימנע משאננות שתבטל את ההישגים וההצלחות בבלימת התפשטות המגיפה. הנתונים מהשבוע האחרון מעודדים יחסית: אף כי המגפה התפשטה בהיקף רחב יחסית, הרי ששיעורי התמותה נמוכים ואנו מצליחים להקטין את מספר הנשאים בצורה מרשימה מאוד. אסור שהמגמה הזו תתהפך.

‍

נטע נווה סייעה רבות בעיבוד הנתונים ובכתיבה.